המניסקוס הוא רקמה הממוקמת בין עצם הירך (פמור) ועצם השוקה (טיביה). בכל ברך קיימים שני מניסקוסים, אחד בכל צד, העוזרים לשמור על יציבות המפרק ולחלק את העומסים הפועלים עליה בצורה אופטימלית בין החלק העליון והתחתון של הרגל. הקצה של עצם הירך ועצם השוקה מכוסה בסחוס ארטיקולרי. רקמת הסחוס מסייעת לעצמות שלך לנוע בצורה חלקה אחת על השנייה בעודך מכופף או מיישר את הרגל.
אם המניסקוס מתנוון, נפגע או נקרע, חלקי המניסקוס שנפגעו עלולים לגרום לכאב ולהגביל את טווח תנועת הברך שלך. מדי שנה, מיליוני אמריקאיים פונים לרופא כתוצאה מקרע במניסקוס ולמעלה ממיליון עוברים כריתה חלקית או מלאה של המניסקוס, מניסקטומיה – הליך ניתוחי להסרת המניסקוס הקרוע – שיכול להקל על הכאב אך מעלה את הסיכון להתפתחות דלקת מפרקים ניוונית והחלפת ברך עתידית 1.2.3.4
בנוסף, גם לאחר כריתה חלקית של המניסקוס, אנשים רבים עדיין סובלים מכאב מתמשך בברך שיכול להשפיע באופן חמור על חיי היומיום שלהם. כאשר המנתח מסיר את חלקי המניסקוס שנפגעו, זה עשוי להקל באופן זמני על הסימפטומים, אך המניסקוס לאחר הניתוח יהיה קטן יותר ולכן הברך תהיה בסיכון לפתח עומסים גדולים יותר.
עומס יתר עלול לגרום נזק לסחוס המפרקי המגן על הברך שלך. כאשר סחוס זה נשחק, הוא הופך לגס ומחוספס, ויכול למוביל למצב הידוע כדלקת סחוסים ניוונית (אוסטאוארטריטיס). אוסטאוארטריטיס בדרך כלל מתפתח לאורך תקופה של שנים רבות ומשפיע על אנשים בגיל העמידה או מבוגרים יותר. גורמי סיכון נוספים לאוסטאוארטריטיס כוללים משקל עודף או פציעה קודמת של המפרק.
